בעיות חניה 

השכן נוהג לחנות בחניה שלכם? אורחים מזדמנים חונים באופן קבוע בכניסה לחניון של הבניין או הבית? מישהו חוסם בשיטתיות את חניית הנכים המצויה במרכז מסחרי או במקום העבודה? חוץ מלהתעצבן, יש מה לעשות והרבה. גם במקרה בו לכאורה לא נגרם נזק כספי של ממש, ניתן לפעול באמצעות בתי-המשפט. החדשות הטובות: בסופו של יום אתם גם עשויים לראות כמה אלפי שקלים ממי שפגע בזכותכם לחנות במקום.

בעיית החניה והסכסוכים הכרוכים בה קיימת במקרים רבים בבתים משותפים, שם רבים השכנים גם בינם לבין עצמם. במקרים רבים מספק העניין שעות רבות

של בידור חינם לילדי השכונה שצופים במתרחש להנאתם, ובאחדים מהמקרים גם עבודה לבתי-החולים באזור.

החוק לא תמיד מקל על הדילמה: בבית משותף בו החניה אינה מוצמדת (רשומה ב"טאבו") על שם מי מהשכנים אזי למעשה יש לכולם זכות לעשות בה שימוש, אך לאף אחד מהם אין זכות בלעדית. כלומר, אף לא אחד מהשכנים רשאי לחסום את הכניסה לחניה ו"לשמור" אותה לעצמו. השיטה במקרה זה היא ש"כל הקודם זוכה". מצד שני, כאשר החניה מוצמדת לדירה מסוימת היא שייכת לדייריה לכל דבר ועניין, ודינה כדין דירתם, קרי: לאף אחד אין זכות לחנות בה או לחסום את הגישה אליה. חניה כזאת הינה חניה "פרטית" לכל דבר ועניין.

לתעד את המפריע

מה בכל זאת עושים כשחונים לכם בחניה הפרטית שלכם או חוסמים את הגישה אליה. במקרה כזה ניתן לשגר מכתב התראה ידידותי מעורך-הדין, ואם זה לא עוזר ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לצו מניעה קבוע בליווית פיצויים כספיים מתאימים.

כפי שאנו נוהגים לייעץ תמיד לגולשים - תמיד כדאי לתעד את המפגע/נזק. כלומר, להציג תמונות של רכב השכן החונה בחניה שלכם כך שניתן יהיה לראות את מספרו. כדי שלא יוכלו לספר מאוחר יותר שהתמונה צולמה בעבר לא יזיק גם לצלם עיתון מאותו היום ברקע התמונה.

במקרים כאלה, כאשר הצדק עמכם, סביר שבית-המשפט ייתן לכם את מבוקשכם, קרי: צו מניעה שיאסור על השכן לחנות במקום ושהפרתו תגרור הליכים ספק פליליים של ביזיון בית-המשפט. כמו-כן יפסוק בית-המשפט במקרה כזה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך-דינכם בהם ייאלץ לשאת הצד השני, ולעיתים גם מספר אלפי שקלים פיצויים עבורכם.

חסמו את החניה

במקרה שנידון בבית-המשפט נטען, על-ידי התובעים, כי הנתבעים חסמו את המעבר של התובעים לחניה הפנימית שלהם, באופן שנמנעה מהם האפשרות להיכנס ולצאת עם רכבם.

עוד טענו התובעים, כי הנתבעים נוטלים שטח גדול מדי מרחבת החניה הציבורית, המצויה על דרך ציבורית לפני חזית הבניינים, ואינם מאפשרים גם חניית רכבי התובעים בחניה הציבורית.

באותו מקרה נקבע באשר לחניה בשטחים הציבוריים כי כי הנתבעים פעלו בצורה לא הוגנת, בניגוד לדין ובניגוד להיתר הבנייה של ביתם, שעה שלא בנו מקום חניה פרטי בתוך מגרשם. בהקשר זה הוסיף בית-המשפט, כי אותו מחדל הוא זה שגרם, או תרם תרומה מאוד משמעותית, למצוקת חניה ברחבה הציבורית הסמוכה לבתי התובעים והנתבעים. זאת, מאחר שברור לגמרי כי אם אין חניה פנימית, ואין אפילו גישה לחניה כזו, בתוך החצר של הנתבעים, ממילא חייבים הם להחנות את כל מכוניותיהם ברחבה הציבורית הסמוכה - שאינה מיועדת למכוניותיהם בלבד.

בית-המשפט קבע באותו מקרה כי בפועל נוצר מצב בו "השתלטו" הנתבעים באופן זה או אחר על 4-2 מקומות חניה ברחבה שבמבואה, סמוך לכניסה לביתם של התובעים, ובחלק נכבד של המקרים אף חסמו ממש את הכניסה לחניה הפרטית של התובעים בחינת "אין יוצא ואין בא". בסופו של דבר הנתבעים לא רק שמנעו מהמכוניות של התובעים את הכניסה למגרש החניה הפרטי שלהם ולדרך שמובילה אליו, אלא גם את היציאה של הרכב שהיה בפנים. בנוסף, אחד התובעים הוא נכה צה"ל שנהג לחנות בחניה הפנימית ולא יכל לצאת ממנה בשל החסימה.

בית-המשפט קבע כי קיימת אחריות של הנתבעים לא רק לחסימה שבוצעה על-ידי רכביהם אלא אף לחסימה שבוצעה בידי אורחיהם. באותו מקרה נעתר בית-המשפט ונתן לתובעים צו מניעה קבוע כנגד הנתבעים כמו גם פיצוי כספי בן 4,000 שקל (לאחר שנהג לדבריו "מידת הרחמים" כלפי הנתבעים) ובנוסף 3,000 שקל עבור הוצאות המשפט.

חניית נכים

כאשר המדובר בנכים, ראוי הוא להקדיש לעניין התייחסות מיוחדת. רבים מהגולשים הביעו כבר את מורת רוחם, במסגרת הטור שעסק בהשפלת נכים והפלייתם, מהנוהג המגונה של חנייה במקומות שמורים לנכים.

גם במקרה זה יש תרופה: אם אתם נכים ונפגעתם מהתופעה, טפלו בה באמצעות בתי-המשפט. גם אם החניה אינה שלכם אלא מצויה במקום ציבורי כלשהו אתם עדיין זכאים לכאורה לתבוע את נזקיכם בבית המשפט.

גם אם לא תתעשרו מזה, הרי שהתפשטות תופעה כזאת תצליח אולי לגרום למה שהמדינה לא הצליחה: הרתעת אלה שנוהגים לחסוך מעצמם הליכה על-ידי החניית רכביהם בחניות הנכים. במקרים רבים אתם אף עשויים להיווכח שהליך משפטי שכזה יסתיים במהירות רבה (בד"כ בין חודש לחודשיים ימים).

אז גם לנכים וגם לבעלי חניה יש דרך להשיב מלחמה. לאזרח הקטן יש שיניים והוא יכול לסמוך גם על עצמו ולא רק על הרשויות שיעשו עבודתן נאמנה.